שאלות נפוצות על צנתור עצמי לסרוגין

לרשותכם מבחר שאלות נפוצות בנושאי אצירת שתן:

ילדים עם הפרעה עצבית בתפקוד שלפוחית השתן יכולים להיות מצונתרים ידי ההורים / אפוטרופוסים או שירות טיפול מקצועי. במקרה זה יש להבטיח כי העקרונות של צנתור סטרילי מיושמים. הורים / אפוטרופוסים צריכים לפנות אל הרופא או אל הסמכות הרפואית שלהם שיסבירו וידגימו את הליך הצנתור הנכון. עם הכשרה זהירה, הורים / אפוטרופוסים יוכלו לצנתר את ילדיהם. הגיל שבו הילד יכול להתחיל צנתור עצמי, משתנה בהתאם לרמת התפתחותו וביטחונו העצמי.

למצוא תנוחה נוחה, לנסות להירגע ולחכות מעט לפני שמנסים שוב. שיעול קל יכול לעיתם לסייע בשחרור הסוגר. אנשים מסוימים מצאו כי אמבטיה עוזרת להירגע. אם אינך מצליח.ה להכניס את הצנתר בעצמך יש לפנות לסמכות המקצועית שלך.

במידה ואין ניקוז שתן, יש למשוך את הצנתר באיטיות ולראות אם יש שינוי. כדאי גם להניע את הבטן התחתונה בעזרת לחיצות. אם עדיין לא יוצא שתן, יש להוציא את הצנתר, להמתין מעט ולחזור על הפעולה עם צנתר חדש. אם למרות זאת אין ניקוז ושלפוחית השתן שלך עדיין מלאה, יש לפנות לרופא.

הכמות יכולה להשתנות בהתאם לרמת הפעילות שלך ומזג האוויר.

יש להקפיד לשתות כ- 1.5 ליטר נוזלים ליום אלא אם קיימת הנחיה רפואית אחרת שנתנה על ידי הצוות הרפואי שלך. כדאי להימנע ממשקאות המכילים קפאין כגון תה וקפה.

שיעול לפעמים יכול לעזור לשחרר את הצנתר. מומלץ לקחת מספר נשימות עמוקות, להמתין מספר שניות לפני שמנסים שוב.

חשוב! אל תאפשר/י לשלפוחית השתן שלך להיות מלאה מדי.

התסמינים הבאים עשויים להצביע על כך ששלפוחית השתן שלך הפכה מלאה מדי: • בטן תחתונה נפוחה • כאב ראש • תחושה של חום וזיעה

אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר בצנתור עצמי לסרוגין הוא זיהום בדרכי השתן. יתכן ויופיעו דם בשתן, דימום מהשופכה או קושי בהחדרת הצנתר. אם את.ה חוו.ה כל אחד מאלה, יש ליצור קשר עם הצוות הרפואי המטפל.